החלטה בתיק סע"ש 40666-06-12

לפני בקשת התובע (להלן- העובד) לתיקון התביעה תוך צירופה של המשיבה 2, מדינת ישראל - משרד הפנים (להלן - משרד הפנים) כנתבעת נוספת.

ההליכים בתיק זה

1.         תביעה זו נפתחה בהגשת כתב תביעה ביום 13.9.12. בכתב התביעה טען העובד כי יש לחייב את המשיבה 1, מועצה מקומית עראבה (להלן- המעבידה), אשר העסיקה אותו תקופה העולה על 28 שנים, בסכומים שונים בגין פדיון ימי מחלה, מענק פרישה והפרשי קצבה. בין היתר נטען בכתב התביעה כי פרישתו של העובד לגימלאות היתה על רקע מצבו הבריאותי, ומשכך היה על המעבידה לשאת בתשלום גמלה מוגדלת.

המעבידה, מצידה, כפרה בחבותה לתשלום הסכומים הנתבעים וטענה כי בעת פרישתו של העובד לגימלאות שולמו לו סכומים התואמים את הוראות חוקת העבודה וחוזרי מנכ"ל משרד הפנים, וכי הגימלה משולמת כדין בהתאם לתנאי פרישתו המוקדמת של העובד ושלא על רקע מצבו הבריאותי.

2.         ביום 4.11.12 התקיים דיון מוקדם בתובענה, במסגרתה נקבעו מוסכמות ופלוגתאות וניתנה החלטה בדבר מועדים להגשת תצהירי הצדדים. לאחר שתצהירי התובע לא הוגשו במועד שנקבע בהחלטה הנ"ל, ולאחר שניתנה התראה וארכה נוספת להגשתם  - הורה בית הדין על מחיקת התביעה. בעקבות בקשתם המוסכמת של הצדדים לביטול פסק-הדין, זה בוטל בהחלטה מיום 6.5.13.

3.         בכתבי הטענות ובמסגרת הדיון המוקדם לא טענו הצדדים ולא ביקשו כי יצורפו צדדים נוספים. כן לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי יחסי עובד ומעביד התקיימו בין העובד למעבידה בלבד.

טענות הצדדים

4          ביום 20.5.13 (כאמור, לאחר סיום ההליכים המוקדמים) הוגשה בקשה זו לצירוף משרד הפנים. בבקשה נטען כי הגורם האחראי למתן אישור להגדלת הגימלה הינו משרד הפנים, אשר מסרב לעשות כן בעקבות פניה שנערכה אליו מצד המעבידה רק בחודש 2/13, ומשכך יש לצרפו כצד להליך זה.

5.         עמדתו של משרד הפנים היא כי אין מקום לצרפו כצד להליך זה. בתגובה נטען כי המעבידה היא המועצה המקומית עראבה והיא זו שאמורה לברר, לחשב ולשלם את הסכומים המתאימים בעקבות פרישתו של העובד ובהתאם לכל דין. כן צורפה תגובה מפורטת באשר לדרך חישוב רכיבי התביעה השונים, אך ללא עמדה באשר לעובדות הספציפיות של המקרה הנדון, וזאת בהעדר ידיעה של המדינה אודותם.

6.         המעבידה השאירה את שאלת צירוף משרד הפנים לשיקול דעתו של בית הדין. יחד עם זאת ציינה המעבידה כי היא מקבלת את עמדת משרד הפנים לפיה העובד אינו זכאי להגדלת הגימלה.

דיון והכרעה

7.         תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן - תקנות סדר הדין) קובעת את הכלל, בזו הלשון:

" בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".

            תקנה 15(ב) לתקנות סדר הדין קובעת כי " מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד לאותו תובע - בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת משפטית או עובדתית".

8.         משכך, הרי מתן רשות לתיקון נתון לשיקול דעת בית המשפט אשר יפעילה בשים לב לשאלה המכרעת והיא האם יש בתיקון כדי להעמיד את הפלוגתא האמיתית לדיון, והאם יש בתיקון  תוך צירוף צד נוסף כדי לתרום להכרעה "ביעילות ובשלמות" בשאלות המשפטיות והעובדתיות הכרוכות בתביעה.

9.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי אין בצירופו של משרד הפנים בכדי לתרום להכרעה יעילה ושלמה בהליך זה, וזאת מהטעמים הבאים:

א.        כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים כי המעבידה היא מעסיקתו היחידה של העובד בתקופה הרלוונטית לתביעה, ועילות התביעה מושתתות על קיומם של יחסי עובד ומעביד בין צדדים אלה בלבד. עמדת המעבידה, כמו גם עמדת משרד הפנים, היא כי המעבידה היא בעלת הסמכות לקבוע ולחשב את הזכויות בהתאם לכל דין.  משהסעד המבוקש נדרש מהמעבידה לבדה ובהעדר כל יריבות בין העובד למשרד הפנים - אין מקום להורות על הצירוף.

ב.         מכתבי הטענות הקיימים בתיק, כמו גם מתגובתו המפורטת של משרד הפנים לגופן של טענות התביעה, נראה כי התמונה המשפטית באשר לדרך חישוב זכויותיו של העובד יכולה להתברר גם ללא צירופו של משרד הפנים, וכי המידע העובדתי בדבר מועדי הפניה לקבלת הזכויות, החלטת הועדות הרפואיות בדבר סיבת הפרישה ואחוזי הנכות  - קיים בידי הצדדים הקיימים בתיק או יכול להיות בידיהם. גם אם נחוץ מידע ממשרד הפנים באשר לדרך חישוב הזכויות, הרי אין כל מניעה כי יוזמנו עדים ומסמכים מצד זה  על מנת להוכיח את טענות מי מהצדדים. משכך, נראה כי אין בצירוף משרד הפנים כדי לשפוך אור נוסף על עובדות התיק או על הטענות המשפטיות של הצדדים. משאין משרד הפנים בגדר נתבע דרוש לבירור נקודת מחלוקת כלשהי, עובדתית או משפטית, בהליך זה - אין מקום להורות על צירופו.

ג.         הבקשה מוגשת בשיהוי ניכר ביחס למועד הגשת התביעה, מועד קיום הדיון המוקדם וקביעת מוסכמות ופלוגתאות. משכך יש בצירוף צד נוסף בשלב זה כדי לסרבל את ההליך שלא לצורך.